<h1>מנורת המאור נר שלישי סימן קי"ח</h1>
<h2>דף ה:</h2>
ואם נכנס להתפלל לבית הכנסת עם חברו ימתין לו, כדאמרינן התם תניא, אבא בנימין אומר שנים שנכנסו לבית הכנסת להתפלל ולא המתין אחד לחברו ויצא טורפין לו תפלתו בפניו, שנאמר טורף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקומו (איוב יח, ד). ואין צור אלא הקדוש ברוך הוא, שנאמר צור ילדך תשי וגו' (דברים לב, יח), ואם המתין לו מה שכרו, אמר רבי יוסי בר חנינא זוכה לברכות הללו, שנאמר לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים, ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעותיו (ישעיה מח, יח—יט).
<h2>דף ו.</h2>
כל בני מצוה חיבין ליקבץ בשעת התפלה לבתי כנסיות שבמקומם להתפלל עם הקהל ושם נשמעת תפלתם, שהשכינה מצויה שם, כדגרסינן בפרק קמא דברכות אבא בנימין אומר אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, שנאמר לשמע אל הרנה ואל התפלה (מלכים א ח, כח), במקום רנה שם תהא תפלה. אמר אבין בר אדא אמר רבי יצחק מנין שהקדוש ברוך הוא מצוי בבית הכנסת, שנאמר אלהים נצב בעדת אל בקרב וגו' (תהלים פב, א). ומנין לעשרה שמתפללין ששכינה עמהם, שנאמר אלהים נצב בעדת אל. ומנין לשלשה שיושבין בדין ששכינה עמהם, שנאמ' בקרב אלהים ישפט (שם). ומנין לשנים שיושבין ועוסקין בתורה ששכינה עמהם, שנאמר אז נדברו יראי ה' וכו' עד ולחשבי שמו (מלאכי ג, טז). מאי ולחשבי שמו, אמר רב אסי אפילו חשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה. ומנין לאחד שיושב ועוסק בתורה שהשכינה שרויה עמו וקובע לו שכר טוב, שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך (שמות כ, כא). וכי מאחר דאפילו חד, תרי צריכא למימר, תרי מיכתבן מיליהו בספר הזכרונות חד לא מיכתבן מיליה בספר הזכרונות. וכי מאחר דאפילו תרי, תלתא צריכא למימר, מהו דתימא, דינא שלמא בעלמא הוא ולא אתיא שכינה בינייהו, קא משמע לן דדינא נמי הינו תורה. וכי מאחר דאפילו תלתא, עשרה צריכא למימר, עשרה קדמה שכינה ואתיא, תלתא עד דיתבי.
<h2>דף ו:</h2>
ואם לא נכנס שם להתפלל בלכתו לדבר הרשות, חוטא, כדאמרינן עלה ואמר רבין אמר רבי יצחק כל הרגיל לבא לבית הכנסת ויום אחד לא בא, הקדוש ברוך הוא משאיל בו, שנאמר מי בכם ירא ה' שמע בקול עבדו אשר הלך חשכים וגו' (ישעיה נ, י). אם לדבר מצוה הלך, נגה לו ויבטח בשם ה'. ואם לדבר הרשות הלך, אין נגה לו. מאי טעמא משום דהוה ליה למבטח בשם ה' ולא בטח ולהשען באלהיו ולא נשען.
ויזהר לבל יחזיר אחוריו לבית הכנסת כשיתפלל, כדאמרינן התם אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל המתפלל אחורי בית-הכנסת נקרא רשע, שנאמר: 'סביב רשעים יתהלכון' וגו' (תהלים יב, ט). אמר אביי: לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי כנישתא, אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה.
<h2>דף ח.</h2>
ומי שלא נכנס לבית-הכנסת להתפלל עם בני עירו נקרא שכן רע, כדאמרינן התם אמר רבי שמעון בן לקיש כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואין נכנס לתוכו להתפלל נקרא שכן רע, שנאמר כה אמר ה' על כל שכני הרעים (ירמיה יב, יד), ולא עוד שגורם גלות לו ולבניו אחריו, שנאמר הנני נתשם מעל אדמתם (שם).
אמר רב חסדא לעולם יכנס אדם שני פתחים ואחר כך יתפלל, שנאמר לשמור מזוזת פתחי (משלי ח, לד). שני פתחים סלקא דעתך, אלא אימא שעור שני פתחים. רוצה לומר שלא יתפלל מיד בהכנסו, אלא שישהה כשעור הכנסת שני פתחים. ואם האדם הוא אנוס ואינו יכול לבא לבית הכנסת יתפלל מכל מקום, כדגרסינן בפסיקתא (דר"כ פכ"ה, קנח) רגזו ואל תחטאו וגו' (תהלים ד, ה), אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אני אמרתי לך שתתפלל בבית הכנסת שיש בעירך ואם אינך יכול בבית הכנסת התפלל בתוך שדך וכו', כדאיתא בפרק ז' מחלק התפלות (סי' צז, ג).
